ביהמ"ש העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים לאחר הרשעה בעבירת אינוס

           לפניי בקשה לעכב ביצוע תשלום פיצוי כספי שהושת על המבקש במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' רביד, א' אפעל-גבאי וא' פרקש).

1.        המבקש הורשע בעבירות של אינוס, חטיפה לשם עבירות מין, הטרדת עד והדחת קטין לסמים מסוכנים. בית המשפט קמא גזר עליו עונש של 10 שנות מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על-תנאי כשהתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); 5 חודשי מאסר על-תנאי כשהתנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה של הטרדת עד; ופיצוי למתלוננת על סך 30,000 ש"ח.

2.        המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצויים בגזר הדין עד להכרעה בערעור. לטענת המבקש, אין ביכולתו לשלם את דמי הפיצויים שנפסקו נוכח מצבו הכלכלי בקשה בכלל, ובפרט כעת כשהוא מרצה עונש מאסר של 10 שנות מאסר בפועל. כן הוא טוען כי לא ייגרם כל נזק למתלוננת אם תשלום הפיצויים יעוכב עד להכרעה בערעור.

3.        המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, סיכויי הערעור שהגיש המבקש על הכרעת הדין נמוכים, הואיל והיא מבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות. לדידה, אף סיכויי הערעור על סכום הפיצוי אינם גבוהים, שכן סכום הפיצוי שנפסק הולם את הנזק שנגרם למתלוננת,  אשר ממצבה התרשם בית המשפט המחוזי באופן ישיר. באשר למאזן הנוחות, טוענת המדינה כי המבקש לא צירף ראיות התומכות בטענותיו בדבר מצבו הכלכלי ולא הוכיח כי אם יזכה בערעורו ייווצר קושי לגבות את כספו בחזרה מן המתלוננת. עוד נמסר בתגובת המשיבה כי המתלוננת אף היא הביעה את התנגדותה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצוי.

4.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, פיצוי על-פי סעיף 77 לחוק הוא בעל מאפיינים אזרחיים מובהקים. לפיכך התנאים לעיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור דומים לאלו הנדרשים לעיכוב ביצוע פסק דין אזרחי: הראשון, סיכויים טובים לקבלת הערעור, והשני נטיית מאזן הנוחות לטובתו של המבקש (ראו למשל: ע"פ 8457/06 אוחיון נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 12.12.2006); ע"פ 10221/06 ג'ורן נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 11.6.2007); ע"פ 238/08 מדינה נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 24.1.2008)).

           במקרה דנן מבסס המבקש את בקשתו על מצבו הכלכלי הקשה. דא עקא, יכולתו הכלכלית של מערער אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב ביצוע תשלום הפיצוי עד להכרעה בערעור (ראו למשל: ע"פ 2589/05 מקייבסקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 15.11.2005). הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו שעה שהטענות בעניין זה נטענו על-ידי המבקש בעלמא, ומבלי שצירף ראיות להוכחתן. לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובתו של המבקש, שכן זה לא הציג כל נתונים ייחודיים או נימוקים אחרים מהם עולה כי לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם יזכה בערעור (ראו למשל: ע"פ 9623/07 ברקאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 10.1.2008)).

           משאלו הם פני הדברים באשר למאזן הנוחות, איני רואה מקום להידרש לסיכויי הערעור.

           לאור האמור, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ח' באדר א' תשס"ח (14.2.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: